ימים מרתקים שמתחילים בבית אחד ונגמרים בבית אחר, שיחות נפש עם מטופלות ושעות של צחוק, יחד עם טיפול מסור וחם שמעניק תחושת משמעות. כך נראה השבוע של לבנה, מטפלת בסניף ראשון לציון, שמאוהבת בעבודתה.
"מאז שאני קטנה התחברתי לדודות ולסבתות ותמיד הייתה לי חיבה לכל המבוגרים", מספרת לבנה כהן, "התחלתי בעבודה הזאת כי היה לי נוח מבחינת שעות לחזור מוקדם ולבלות עם הילדים שלי, ופשוט התאהבתי במקצוע. אני באה לעבודה הזאת מתחושת שליחות".
כבר 25 שנים, מאז שהייתה בת 25, לבנה מטפלת באנשים מבוגרים ובשמונה השנים האחרונות היא עובדת כמטפלת בעמותת מטב. קשה לעקוב אחרי שגרת השבוע שלה, שמתחילה ונגמרת כל יום במקום אחר. היא מטפלת בארבע קשישות במהלך השבוע ולא קשה להבחין שלכל אחת מהן, שמורה אצלה פינה חמה בלב.
ימי ראשון מוקדשים לרבקה בת ה-83. לבנה מכירה את רבקה שנים רבות, משום שהייתה המטפלת של בעלה. כשהוא עבר להתגורר בבית אבות, ביקשה רבקה שאת שעות הטיפול להן היא זכאית מביטוח לאומי, תמלא לבנה ומאז הן ביחד. לבנה דואגת לצרכי השגרה המשתנים של רבקה, כמו קניות או ביקורים בקופת החולים. ביחד הן גם מבקרות את הבעל בבית אבות, ויושבות לפעמים בבית קפה. "רבקה היא אישה לעניין" מסכמת לבנה.
פעמיים בשבוע לבנה מגיעה לעדינה מ-10 בבוקר עד 3 בצהריים. עדינה היא אישה צעירה באופן יחסי, בת 68, שבעקבות מחלה נדרשת לה עזרה. רוב הסיוע שעדינה זקוקה לו הוא בקניות ,סידורים ועזרה באחזקת הבית. "אני אוהבת אותה מאוד" אומרת לבנה, שנמצאת לצדה כבר 5 שנים. "גם בעלה חי בבית, הם זוג מאוד נחמד ויש לנו יחסים של חברות".
בימי שני וחמישי מהבוקר ועד הצהריים לבנה עושה "הכל" בביתה של קטי, אישה בת 87 שזקוקה לעזרה משמעותית. "קטי הולכת כפופה ובקושי עם הליכון ולא שומעת כל כך טוב" מספרת לבנה. "אני ומטפלת נוספת מחלקות בינינו את ימי השבוע איתה". הטיפול בקטי כרוך גם במקלחות, הלבשה ועיסויים, אך לבנה מספרת שהתלות הגופנית של קטי , לא אומרת דבר על התפקוד המנטלי. "היא אישה פשוט מקסימה ואנחנו מדברות על הכל. היא חכמה, נבונה וצלולה מאוד".
כמו לכל אחד, גם הקשישים המטופלים חווים לפעמים ירידות במצב הרוח בגלל קשיים גופניים וגם בדידות. גם בנסיבות האלה, לבנה מתפקדת היטב: "אני לא מרימה ידיים מהר מדי. אם בנאדם עצוב ואפילו אם למטופל קשה והוא מתלונן או מתמרמר, אני מנסה להבין אותו. אם לאחת המטופלות שלי יש ימים פחות טובים, אני מספרת לה בדיחות, מראה לה סרטונים ומעודדת אותה".
אחרונה חביבה היא ציפורה, בה לבנה מטפלת בימי שלישי ושישי. "היא בת 90 אבל אם תראה אותה, לא תתן לה 70. כשאני איתה אני לא מפסיקה לצחוק". ציפורה סובלת מבריאות לקויה ועברה ניתוחים בשתי הברכיים, צנתור והחלפת מסתם, אך לבנה נדהמת מהקלילות ושמחת החיים שהיא מפגינה. "אנשים חושבים שהמבוגרים בקושי מדברים, אבל אם מתקרבים מגלים שם עולם שלם עם המון אנשים חמודים, שאוהבים את החיים".
מרבית ימי העבודה של לבנה נגמרים סביב השעה 3 בצהריים ורק לעתים נמשכים מעבר לכך, אבל מתוך דאגה ורצון טוב, קורה לא פעם שהיא מבקרת את המטופלות שלה גם אחרי הצהריים.
לבנה מספרת שהשיעור הכי חשוב שלמדה מהקשישים שלה, הוא לדאוג לעצמה ולבריאות שלה, "תחשבי על עצמך, הם אומרים לי, ואני שואבת מזה הרבה כוח". לכן את סופי השבוע היא מקדישה לשלושת ילדיה ושלושת הנכדים שלה. גם בסופי שבוע כשהיא לא בתפקיד, היא כמובן יודעת בדיוק מתי באים בני המשפחה לבקר את כל אחת מהמטופלות שלה.
הקשר של לבנה עם משפחות המטופלים שלה מצוין, היא מספרת. "כמובן שבמהלך השנים, פה ושם, נתקלים באנשים יותר ופחות נחמדים, אבל היום תודה לאל כולם נפלאים". כמי שמבלה עם אמם או אביהם שעות רבות היא מוצאת את עצמה מתכתבת ומתייעצת גם עם הילדים, ששולחים ברכות בחגים ומביעים הערכה גדולה לעבודה שלה. "ברגע שאתה נותן את הלב", היא אומרת, " רואים ומרגישים את זה".